ופתאום זה קרה.
ברגע אחד הרגשתי, שהחיים שלי פשוט נגמרו. הפכתי להיות מתה בעודי חיה.
איזה דבר נורא זה. כאילו מישהו הגיע ביום בהיר אחד ושתה ממני את כל האנרגיה. מאישה פעילה, אנרגטית, חיונית וכזו, ששמחה בחלקה, הפכתי לגווייה מהלכת. זומבי, על מלא.
אני זוכרת, שנכנסתי למעין מצב קטטוני עם עצמי. כלפי חוץ המשכתי לשדר “עסקים כרגיל”, ואף אחד בסביבה לא חשד בכלום, אבל מבפנים, הייתי בחשיכה מוחלטת.
חודשים על גבי חודשים, ישבתי עם עצמי באותו המקום, מנסה להבין מה עובר עליי.
“זה הגיל”, היו כאלה שיגידו. שינויים בהורמונים הנשיים, שמשבשים את כל מערכות הגוף. חוקרים אומרים, שיש, לזה 80 תופעות שונות, שממש מדמות מחלות.
יש לזה כל מיני שמות ומינוחים רפואיים… אבל מה זה משנה בכלל? את מי מעניינים השמות? מה כבר יעזור לי לדעת, איך קוראים לזה?
דבר אחד היה לי ברור:
אני לא מאלו, שירוצו לקחת הורמונים או פתרונות מדף, רק כדי להרגיש קצת יותר טוב. ממש לא.
אני רוצה להבין, לחקור, להעמיק ולמצוא את הדרך שלי. רציתי לחזור לחיות חיים טובים ומלאים בדרך הטבעית והמדויקת לי, בלי קיצורי דרך ובלי דברים, שלא באמת מקדמים אותי.
אז קיבלתי החלטה:
אני בונה לעצמי תוכנית פעולה.
החלטתי ללכת על שינוי עומק בכל זירה בחיי — בקריירה, בלימודים, במשפחה, בתזונה ובכושר. בכל תחום ותחום.
אמרתי לעצמי: “פז, את מסוגלת לצאת מזה!״.
״מותר לך לבקש עזרה, זה בסדר גמור. יש אנשים מדהימים בדרך, שיכולים לתמוך בך.”
ואכן, פתחתי את הלב ונעזרתי באנשים נפלאים, שהחזירו אותי לחיים ועד היום אני ממש מודה להם על זה.
ברגע, שראיתי, שאני מתחילה להתאושש ולחזור לעצמי, לקחתי את המושכות בידיים. בניתי תוכנית מדויקת. נכון, היו קשיים, היו אתגרים לא פשוטים בדרך, אבל לא ויתרתי. נלחמתי על הזכות לחיות באמת, ולא רק להתקיים או “להעביר את הזמן”.
ידעתי, שיש לי שליחות בעולם הזה, שיש בי פוטנציאל עצום, ואני רוצה לממש אותו עד תום, עד הנשימה האחרונה.
זה בדיוק מה שקרה.
היום אני חיה יותר מאי פעם!!
נושמת יותר, פועלת יותר, נהנית יותר, חווה את החיים במלואם.
אני רוצה להזכיר לכם:
לא משנה באיזו נקודה נמוכה או חשוכה, אתם מרגישים, שאתם נמצאים כרגע, תמיד, אבל תמיד, יש דרך לצאת למקום טוב, מואר וחזק יותר.
כל מה שצריך זו ההחלטה, שאתם רוצים בזה.
ואני?
אני כאן כדי להיות שם בשבילכם.
